מחלת הקרטוקונוס מתפתחת בדרך כלל בגיל מוקדם ומרגע שהיא מופיעה, היא מתפתחת במהירות מדאיגה. המחלה שגורמת בין היתר לטשטוש בראייה, עיוות בראייה, קוצר ראייה ועוד, היא אחת כזו שתעדיפו לגלות בשלב מוקדם יחסית. אך בכל שלב, דעו שדרכי הטיפול למחלה קיימים וזמינים. לכו להיבדק אצל אופטומטריסטים קליניים מנוסים.
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
מחלת הקרטוקונוס שונה ממחלות עיניים אחרות במובנים מסויימים. ראשית, היא עלולה להופיע בשלב מוקדם יחסית של חיינו ומרגע שהיא מופיעה, היא אוהבת להתקדם מהר ובשלבים. אך לפני הכל, בואו נסתכל לקרטוקונוס בלבן של העיניים.
מה זה קרטוקונוס?
מקורה של המילה היא מן השפה היוונית. פירושה נחלק לשתיים: קרטו = קרנית, קונוס = חרוט.
במילים אחרות ובשפה שלנו – קרנית בצורת חרוט, או קרנית בצורת קונוס.
המחלה גורמת למעשה בשינוי מבנה הקרנית, ומביאה אותה לצורה מקומרת ודקה דמוית קונוס.
צורה זו של הקרנית שאינה כאמור צורתה הטבעית, גורמת לקרני האור לסטות בכניסתם אל העין – מה שמביא להשפעת קרטוקונוס על טשטוש בראייה וכן לראייה מעוותת.
מתי עלולה להתפתח מחלת הקרטוקונוס?
מחלת הקרטוקונוס תופיע לרוב שלא כמחלות עיניים אחרות, בגיל ההתבגרות, בגילאי העשרה ואף תגיע לשיאה באזור גיל 30.
המחלה, שאחד ממאפייניה הבולטים הוא קצב ההתפתחות ההדרגתי והיחסית מהיר שלה, ניתנת לטיפול בצורה המיטבית ביותר – כאשר היא מתגלה בשלביה המוקדמים. לכן, הפתרון הטוב ביותר הוא לא להתעצל, וללכת לבצע בדיקות עיניים שגרתיות אצל אופטומטריסט קליני בעל ניסיון, אשר יוכל בעזרת מכשור מתקדם לזהות מחלות עיניים שונות, כגון קרטוקונוס, ולטפל בהם בהקדם לפני שיתפתחו.
הסיבות להופעת מחלת הקרטוקונוס
יש סיבות שונות שבגינן עלולה להופיע וכן להתפתח מחלת הקרטוקונוס. הדרך הטובה ביותר לטיפול היא כאמור, זיהוי מוקדם. הנה כמה מהסיבות העיקריות להופעת המחלה:
- נטייה גנטית – חוסר איזון גנטי באנזימים שבקרנית, המביא להחלשת רקמת הקרנית.
- גירוי או גירוד כרוני של העין.
- עדשות מגע – היסטוריה רבת שנים של עדשות מגע.
- שפשוף מוגזם וקיצוני של העיניים.
- חשיפה מסוכנת ורבה לקרני השמש ללא הגנה.
מה היא השפעת קרטוקונוס על טשטוש הראייה?
חשוב מאוד להבין שלמחלת הקרטוקונוס, בדומה להרבה מחלות אחרות – יש שלבים התפתחותיים המשפיעים על הטשטוש וההפרעות בראייה בדרגות שונות.
כך למשל בשלב ההתחלתי, ייווצר מצב של ליקוי ראייה אופטי בעקבות אסימטריה של הקרנית – מצב שיביא לרמת אסטיגמציה קלה ולטשטוש בראייה, כאבי ראש, עייפות ועוד.
בשלב הביניים וכן בשלב המתקדם של המחלה, רמת האסטיגמציה עולה, ובהתאם הטשטוש בראייה גובר בכל המרחקים, כמו גם הפרעות טורדניות אחרות כגון סנוור, קושי בחדות הראייה ועד עיוותים קשים ולעיתים מצב בו רקמותיה של הקרנית נהרסות ויש צורך בניתוח להשתלת קרנית – מצב אליו מגיעים כרבע מכלל חולי הקרטוקונוס.
דרכי הטיפול השונים במחלת הקרטוקונוס
הדבר הראשון שחשוב להבין בקשר לדרכי הטיפול, היא העובדה שרק אופטומטריסטית קלינית מנוסה כדוגמת ארזה פרוכטר, תדע להתאים את הטיפול הנכון אל שלב המחלה. שכן, הטיפול חייב להיות מותאם כאמור, לשלב בו נמצאת המחלה.
הנה כמה מדרכי הטיפול בשלבים השונים:
- טיפול קרוס לינקינג – טיפול המתאים לשלב ההתחלתי. במהלך טיפול Cross Linking (צילוב), המטפל מוסיף חיבורים בין סיבי הקולגן ובכך מייצב אותה ושומר על צורתה.
- עדשות מגע מתאימות – טיפול אשר מתאים יותר לשלב הביניים. עדשות מגע מיוחדות כגון עדשות מגע סקלרליות או עדשות מגע היברידיות, אשר מותאמות למערכות עיניים במצבים מיוחדים ורפואיים.
- ניתוחי קרטוקונוס: השתלת טבעות – מתאים למצב בו עדשות המגע נתקלות בקשיים. טבעות פלסטיק זעירות מושתלות לתוך הקרנית, בעזרתן ניתן להרכיב עדשות מגע במשך מספר שנים.
- השתלת קרנית – ניתוח להשתלת קרנית הוא השלב האחרון אליו מגיעים. ישנם 2 סוגים של ניתוחים להשתלת קרנית: השתלה מלאה או השתלה שכבתית.
דן אביתר הינו מומחה מוערך ביותר בתחום הטיפולים האסתטיים והכירורגיים בישראל. עם למעלה משני עשורים של ניסיון, הוא זכה למוניטין בזכות כישוריו יוצאי הדופן, הטכניקות החדשניות והמסירות לטיפול בחולים. התשוקה של דן לאסתטיקה והמחויבות שלו לספק תוצאות יוצאות דופן הפכו אותו לסמכות מהימנה בתעשייה.
לדן אביתר מאגר ידע עצום ומגוון מומחיות בטיפולים אסתטיים וכירורגיים. לאחר הכשרה נרחבת במוסדות רפואיים בעלי שם בארץ ובחו”ל, הוא חידד את כישוריו לשלמות. תחומי ההתמחות של דן כוללים הליכי הצערת פנים, כגון מתיחת פנים, הרמת גבות וניתוחי עפעפיים. הוא גם ידוע במומחיות שלו בניתוחי אף, הגדלת חזה וניתוחי עיצוב גוף.
